תוכן עניינים מבוא בג"צ עמותה לויפאסנה בישראל נ' שר האוצר המלצות הועדה הציבורית לקביעת אמות המידה וקריטריונים לעניין סעיף 46 הגדרת "מוסד ציבורי " ו"מטרה ציבורית" תבחינים מהותיים לבחינת פעילות למטרה ציבורית (להלן – הפעילות) תבחינים מהותיים לבחינת "מוסד ציבורי" (להלן- המוסד) פרשנות מצמצמת חובת דיווח על שינויים אישור מוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה הוראות מעבר    הוראות ביצוע     תיקוני חקיקה    תחולה  אחריות   1.      מבוא 1.1.   תכליתו של סעיף 46 לפקודה (להלן - סעיף 46) היא להקל על פעילותם של מוסדות ציבור הפועלים בתחומים הקבועים בחוק. באמצעותו, המדינה מעניקה זיכוי ממס בעד תרומה שניתנת למוסדות הציבור הללו ובכך היא מעודדת יחידים וחברות לתרום כספים למוסדות אלה. משכך, במקום שהמדינה תעניק הטבת מס למוסדות אלה, או תקצוב ישיר בדרך אחרת, סעיף 46 לפקודה מאפשר לה הקלה על פעילותם של מוסדות אלה. 1.2.   סעיף 46(א) לפקודת מס הכנסה קובע שאדם שתרם בשנת מס סכום העולה על 190 ש"ח לקרן לאומית או למוסד ציבורי, כמשמעותו בסעיף 9(2), שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים, יזוכה מהמס שהוא חייב בו באותה שנה בשיעור של 35% מסכום התרומה, ולחברה - בשיעור מס החברות (26.5% משנת 2014). כמו כן, נקבע בסעיף כי לא יינתן זיכוי בשנת מס פלונית בשל סכום כולל של תרומות העולה על 30% מההכנסה החייבת של הנישום באותה שנה, או על 9,295,000 שקלים חדשים, לפי הנמוך מביניהם. 1.3.   לשם קביעתו של מוסד ציבור לצורך סעיף 46 לפקודה, על המוסד לפתוח תיק ולהגיש בקשה, ולנהל פנקסים כדין. לשם כך, על מגיש הבקשה לפנות לאגף המע"מ על מנת להירשם כמלכ"ר (טופס 24), לפנות לפקיד שומה לפתיחת תיק, וכן למחלקת ניכויים ולפתוח תיק ניכויים. עליו לסלק חובות במס הכנסה או להמציא אישור על הסדר תשלומים מפקיד שומה. כמו כן עליו להגיש טופס בקשה להכרה כמוסד ציבורי לעניין תרומות (טופס 5245) ולחתום על כתב התחייבות, בצירוף מסמכים נדרשים. בקשות שהוגשו כנדרש כאמור מועברות לדיון במחלקת המלכ"רים ברשות המסים, ונקבע לגביהן אם המוסד הוא מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודה.   2.      בג"צ עמותה לויפסאנה בישראל נ' שר האוצר 2.1.   ביום 23/8/2012 ניתן פסק דין בבג"צ 10893/08 עמותה לויפאסנה בישראל נ' שר האוצר (להלן - בג"צ ויפאסנה). עניינה של העתירה בבקשת עמותה לויפסאנה בישראל (להלן - העותרת) כי שר האוצר (להלן - המשיב) יכיר בה כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה לצורך סעיף 46(א) לפקודה. העותרת טענה כי יש להכיר בה כמוסד ציבורי לצורך סעיף 46 לפקודה, בין היתר, בשל העובדה שנהנתה במשך שנים מפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(2) לפקודה, שעל הגדרותיו מבוסס גם סעיף 46 לפקודה, וכן שתכליתו של סעיף 46 לתמוך בפעילויות בעלות אמצעים תקציביים דלים כדי לקדם את הפלורליזם החברתי והתרבותי, ולכן, גם אם היא נתפסת כמי שאינה מצויה בזרם החברתי המרכזי, עדיין יש לסווגה כמוסד ציבורי ולראות בפעולותיה כמקיימות את המטרות של חינוך, סעד ותרבות. 2.2.   לטענת המשיב, תכליתו של סעיף 46 היא להעניק סיוע דווקא לגופים הנהנים מהסכמה חברתית רחבה. משרד האוצר ציין כי לפי גישת הוצאות המס, בסיס המס הנורמטיבי כולל את ההכנסות שנמנעות בתחום זה מהמדינה, אך קיימים שיקולים חוץ מיסויים (חברתיים, כלכליים, פוליטיים) לתמוך בפעילות מקבלי התרומות, אשר מצדיקים את מימון הפעילות על ידי הטבות לתורמים שניתנות באמצעות מערכת המס כתחליף למימון על דרך חלוקת כספים. לעניין פרשנות ההגדרות בסעיף 9(2) לפקודה, לטענת המשיב היא אינה זהה בהכרח לעניין מישור התרומות - הכרה בגוף כמוסד ציבורי לצורך סעיף 9(2) מהווה תנאי הכרחי לעניין סעיף 46, אך אינה תנאי מספיק. 2.3.   בית המשפט דחה את העתירה ממספר טעמים, ובין היתר, כפי שציין כבוד השופט חנן מלצר, כיוון שקיים הבדל בין יישום ההגדרות בסעיף 9(2) לבין יישומן בהקשר של מישור התרומות (סעיף 46 דורש בנוסף שההכרה במטרות כמטרות ציבוריות תבוצע באופן פוזיטיבי על ידי שר האוצר, וקביעת שר האוצר כפופה לאישור ועדת הכספים). כמו כן, כיוון שנדרשת פרשנות תכליתית של המושג מטרה ציבורית לאור התכלית של סעיף 46 לפקודה - המחייבת פרשנות מצמצמת של ההגדרה אשר מבוססת על גישת הוצאות המס, כמפורט לעיל. כבוד השופט מלצר דחה גם את טענותיה של העותרת כי יש לראות את מטרותיה כנופלות במסגרת המונחים חינוך, תרבות או סעד, וכן את טענתה של העותרת כי על המשיב להכיר בפעילותה כפעילות למטרה ציבורית מכוח שיקול הדעת המסור לו לפי סעיף 9(2) לפקודה. 2.4.   יחד עם זאת, כבוד השופט מלצר הכפיף את דחיית העתירה כאמור להסתייגות שעניינה התנהלות שר האוצר לעניין הסדרת אופן מדיניותו ביחס לסעיף 46 לפקודה: "דומה שגם כיום, בחלוף השנים, עדיין רב אי-הסדר במדיניותו של המשיב בנושא. ספק גם אם הקריטריונים שנקבעו בחוזר 2/2001 הנ"ל - די בהם כדי להצביע על מדיניות ברורה דיה, שבכוחה לאיין את החשש מפני הפעלה שרירותית, או אף מפלה של הסמכות המסורה למשיב. לפיכך, אציע לחבריי כי נמליץ למשיב לגבש בתוך שנה קריטריונים ברורים שיהיה בהם כדי לאיין את החשש מפני הפ ...